אי רישום בית משותף בטאבו 

אי רישומן של זכויות בעלים בלשכת רישום המקרקעין-  בשעה טובה רכשתם דירה חדשה מקבלן, שילמתם את מלוא התמורה, אתם גרים בדירה מספר שנים בשמחה וברינה ואף מגיעים לשלב בו אתם חפצים למכור את הדירה לקונה פוטנציאלי ולפתע מגלים, כי הקבלן טרם רשם את דירתכם בלשכת רישום המקרקעין – "טאבו" בלשון העם וזאת חרף התחייבותו לעשות כן בהסכם עליו הוא חתום עם בעלי הדירה.


סעיף 6 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן- "חוק המקרקעין"), קובע, כי: "עסקה במקרקעין טעונה רישום; העסקה נגמרת ברישום, ורואים את השעה שבה אישר הרשם את העסקה לרישום כשעת הרישום".


למקרא סעיף זה, אנו למדים, כי עסקאות מקרקעין רבות שבוצעו בישראל טרם הסתיימו וזאת מסיבה אחת בלבד – הנכס שנרכש על ידי הדייר טרם נרשם בטאבו. כפי שאסקור להלן, בישראל קיימות מאות אלפי דירות שטרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין וזהו מצב בלתי נסבל, אשר הניע את מנהל מקרקעי ישראל להיאבק בחומרה נגד קבלנים המוגדרים כ-"סרבני רישום בטאבו", המפרים בין היתר את חוזה הפיתוח עליו הם חתומים מול מנהל מקרקעי ישראל ו/או משרד הבינוי והשיכון. בד בבד עם פעולות מנהל מקרקעי ישראל, לא מעט דיירים בבניינים משותפים הגישו תביעה בבית המשפט כנגד הקבלן שבנה את הדירה ו"מתמהמה" ברישום הבניין והדירות בטאבו.
 

מדוע הקבלן מתמהמה שנים רבות ואינו רושם את הדירה בטאבו?


הסיבה הנפוצה שבעטיה קבלנים רבים אינם ממהרים וזאת בלשון המעטה לרשום את הבניין שבנו כבית משותף וכפועל יוצא את הדירות שמכרו כתתי חלקות בלשכת רישום המקרקעין, תמונה מסיבה כלכלית גרידא, לפיה הקבלן מרוויח לא מעט מאי הרישום כאמור, הכיצד?


1. הקבלן גבה מראש את שכ"ט עורך דינו בעת החתימה על הסכם מכירת הדירה לקונה ומשכך, הוא אינו מעביר תשלום זה שנים רבות לעורך דינו האמון על ביצוע הרישום כאמור בטאבו.
2. כל דירה נרשמת בספרי הקבלן/החברה המשכנת מטעם הקבלן. ומשכך, כל דירה שנמכרת "בסיבוב נוסף" עוברת דרך ספרי הקבלן/החברה המשכנת אשר גובים על כך עמלות לא מעטות (עמלה בגין הוצאת אישור זכויות, עמלה בגין רישום הערה, עמלה בגין העברת זכויות מהמוכר לקונה יד 2 ועוד) ובמקרים רבים אף בניגוד לדין כפי שיפורט בהמשך. בלא מעט הסכמי מכר קיים סעיף הקובע סכום המהווה פיצוי מוסכם במקרה של הפרתו, כמו כן בדרך כלל בהסכם המכר, הקבלן מתחייב לרשום את הבניין והדירות במרשם – בטאבו, בתוך פרק זמן מסוים או "בתוך זמן סביר".


כאשר הקבלן חורג מפרק הזמן שקצב, הרי שמדובר בהפרת ההסכם המזכה בפיצוי המוסכם שנקבע כאמור, כך נפסק לא אחת במספר מקרים שהגיעו לפתחו של בית המשפט. באחד המקרים הקבלן התחייב בהסכם, כי ירשום את הדירות של הקונים בתוך פרק זמן של עד 5 שנים מיום הכניסה לדירה, במקרה זה הרישום התבצע לאחר 7 שנים – בית המשפט פסק שמדובר בהפרת ההסכם המקנה פיצוי מוסכם לכל דייר בסך של 15,000$ כפי שנקבע בהסכם.


אם כן מה עושים כאשר הקבלן טרם רשם את הדירה בטאבו, אולם בהסכם הוא התחייב לעשות כן בתוך פרק זמן סביר, מהו אותו פרק זמן סביר?


שאלה זו נבחנה לא אחת בבתי המשפט אשר בוחנים מהן הפעולות שהקבלן ביצע בכל שלב החל מחתימת הקונה על הסכם המכר, מסירת הדירות לקונים וכך הלאה. כל מקרה נבחן לגופו, אולם טענה סתמית של קבלן, כי הוא עדיין עומד בתוך פרק זמן סביר אינה תעמוד לטובתו בבית המשפט.

אין באמור לעיל כדי להוות חוות דעת משפטית, אין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ע"י עו"ד הבקיא בנושא, ואין בכך כדי להוות המלצה לעשיית פעולה משפטית או הימנעות מעשייתה.
כל הזכויות שמורות לכותב המאמר ואין לעשות בו שימוש ו/או לפרסמו ללא אישור בכתב.

ליעוץ ומידע נוסף אנא פנו: 03-9567770
כותב המאמר: עו"ד עמנואל יוזוק, ממשרד יוזוק, מלכין ואשל. 

CONTACT US

(ישראל גלילי 7, קריית הלאום (בניין 3 קומה א

ראשון לציון, 7542606

טל': 03-9567770          פקס: 03-9567772

  • Black LinkedIn Icon
  • Black Facebook Icon
  • Black Twitter Icon
  • Black Google+ Icon
  • Black Instagram Icon